"איזה יום מוזר" היא אומרת ובולעת שלושה כדורים "אני זרה לעולם", היא צועקת "וככה הם אוהבים". ואז כמו לברוח מכלא, השערים נפתחים, יוצאת לעולם, מחייכת, לרקוד עם אלוהים פתאום היא מתעוררת קשורה אל המיטה "שלום, שמי דוקטור הופמן, איך את מרגישה?" היא מנסה לברוח, מזריק אל תוך גופה, מנה של מציאות, היא על מנה שחורה. זה מתקלף ומתפורר, ובטח בעיניים, שיקרת - זה לא עובר. "איזה יום מוזר" היא אומרת, ובולעת שלושה כדורים. שברי זכרונות היא אוספת, על כיסא גלגלים. "אני זרה לעולם", היא צועקת. "למה הם לא מבינים?" יוצאת לעולם מחייכת - לרקוד עם אלוהים.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©