מתפזר לאלף כיוונים- כמו מלח שנשפך על השולחן, לא כמו בתים בעיר, מסודרים אחד-אחד. עכשיו אני מרגיש לבד מתפלל למאה אלוהים כמו ילד בחנות של ממתקים, עם מטבע אחד בכיס- באמת שזה חבל לבחור רק אחד מתוך הכלל. ובלילה מתבלבל בין מאתיים ערוצים, טוב שקיימת טלוויזיה, כך לעולם לא אשאר לבד אחר-כך מתחבא בין שלוש מאות בקבוקים ועוד לא מצאתי את המשקה שלי, שלא לדבר על דברים אחרים. ואז מתפלל למאה אלוהים, ולדרך שתיקח אותי הרחק מהמדבר שלי, שפתאום בבת אחת כבר לא ארגיש כל-כך לבד כי בלילה מתבלבל בין מאתיים ערוצים טוב שקיימת טלוויזיה, כך לעולם לא אשאר לבד אחר-כך מתחבא בין שלוש מאות בקבוקים ועוד לא מצאתי את המשקה שלי- שלא לדבר על דברים אחרים.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©