הוא לא יודע מה עבר
מה אסור ומה מותר
האדם מן הבהמה עטוף מעיל שחור
עומד הוא בפינה וממלמל
אסימונים אסימונים
אסימונים אסימונים
אסימונים אסימונים בתוך עיניו דמעה טרייה
מתגעגע לטוב שכבר היה
אשתו וילדיו בארץ רחוקה מכוסה בכובע וזקן
בוהה אל כול ההמונים
אסימונים אסימונים
אסימונים אסימונים נה נה נה נ ה נה נה
נ ה נה נה נה נה נ ה נה נה
נה נ הנה נ הנה נה נה נה נה נה נה באמתחתו שמיכה בלויה
כאילו מכסה על מה שלא היה
והוא חושב אולי יבוא אור יום
יהיה אפשר יותר לנשום:
הילדים, הנכדים
הציפורים, והפרחים
אסימונים אסימונים הוא לא יודע מה עבר
מה אסור ומה מותר
האדם מן הבהמה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©