הייתי ילד בקרקס
מעל זירה הייתי טס
צועד יחף על חבלים
בצמרות האוהלים
עוצם לאט את שתי עיני
והזרקור מאחוריי
רק נקודה קטנה של אור
בתוך הגובה השחור הייתי ציפור, הייתי ציפור
ציפור בן חמש בלי כנפיים
ואם לא היו צועקים לי: "עצור"
הייתי ממריא לשמיים אני זוכר איך זה היה:
באמצע הצגה שנייה
אני למעלה מעופף
פתאום החבל מתכופף
הקהל צעק נרגש
חשבו שזה תרגיל חדש
החבל הדקיק נקרע
אני נפלתי לזירה הייתי ציפור, הייתי ציפור
ציפור שנורתה בשמיים
וירדתי כמו זיקוקין של אור
אל תוך מחיאות הכפיים הרגשתי איך האור נשבר
ואיך הגובה לא נגמר
שלחו ליצן אל הקהל
אבי, אנטוניו המהולל
וכששמעתי את הצחוק
ידעתי שאני רחוק
ואין זירה וחבלים
רק עננים עפים כחולים הייתי ציפור, הייי ציפור
ציפור בן חמש בלי כנפיים
והייתי עולה בסולם אל האור
ועכשיו אני עף בשמיים.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©