בוקר חורף מעלי, עוד ברק ורעם
שוב יוצאת אל נעורי, אל ימים של פעם
עם הרוח הקרירה, בין טיפות הגשם
שרה לי בסערה, מנגינה רוגשת. עננה קטנה בוכה, ממרומי שמיים
לא נשברת הזריחה, מאירה עיניים
מסלסלת בקולי, בגרון פתוח
והאושר למולי משייט ברוח. מחייכת לי בגשם בריקוד על שלוליות
אל הרוח הגועשת מפזרת מנגינות
מחייכת לי בגשם ורוחפת על ענן
הצוחק אל מול הקשת ובוכה אל תוך הזמן. בוקר חורף סגרירי ועודי רוקדת
מביטה על פני עירי שנותרה בודדת
שירתי עולה חמה ועכשיו קולחת
מהנפש התמימה אהבה שולחת. איש רטוב ניגש אלי דמות שלא הכרתי
ולחש לי באוזני: "מן הקיץ באתי"
איך בקור ליבו רעד וליבי כפליים
כשאיתי פתאום רקד את מחול המים.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©