זה היה יום ראשון אחרי גשם אחרון
והשמש הציץ בחלון והעיר לי אותך
ודומה שזרחת כי שלחת אליי מאסה של חום
מהרדיו דעך אותו שיר מדוכדך כמו פעם לראשונה
ונזכרתי בגיל ואותו התרגיל שהביא לי אותך מתנה
הצלילים שבקעו הם חזרו וליבו את יצרינו לנקודת הרתיחה
בלחיים סמוקות ועיניים בורקות את אמרת לי "איזי, עוזבת אותך" הוי זלדה זלדה זלדה אל תעזבי
הוי זלדה זלדה זלדה לא אל תלכי את אלבום התמונות קצת בגדים מתנות
שנתת לי ועכשיו קיבלת חזרה
תקליטים תכשיטים וקרטון טמפונים
שנשאר כאן מהשנה שעברה
הווילון המכוער מייבש השיער שאליו היה לך קשר רגשי
וחוזר השכירות העתק חשבונות
וקסטה של "פרסקי" לשעות הקשות הוי זלדה זלדה זלדה אל תעזבי
הוי זלדה זלדה זלדה לא אל תלכי וכהושלם האינוונטר שלא אמר שום דבר
ממויין מקופל מגוהץ מסודר
את הרמת מזוודה אבל היא נפתחה
בחן רשלנית כשהתוכן נשפך
ואותו מעמד את שאלת ואמרת אם יש לי לסיום עוד משהו לומר
אז השפלתי מבט והרמתי מעט ואמרתי
"כן וודאי שלא שכחת שום דבר" מאחורייך זלדה אחורייך הוי האחוריים
של זלדה זלדה זלדה תשאירי משהו כן יכולתי להיות דוקטור לפיזיקה גרעינית
לדבר כל הלילה מילים חודרות כסכין
וככה את רצית אותי קחי אותי
עמוק או בפנים פחות אבל עוד כואב כזה
על הדברים של זלדה הוי זלדה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©