שוב את נעזבת,
זוהי עת לבכות,
שוב רוחך נודדת
ואת כל כך רועדת,
בוכה. שוב דומעות עינייך,
זוהי עת לבכות,
הוא אכן הלך לו,
ליבך עוד לא סלח לו
ואת בוכה. את אושרך
את תחפשי לך,
בדידותך היא לך מפלט.
רק בתוכך
נמצא אושרך
והוא לך עיר מקלט. כן, את מתקרבת,
זו שעה טובה
ואת שוב פורחת,
כפרח בר נפתחת, נאווה. את לא מסרבת
וכולך שלווה,
יד חמה שולחת,
את כף ידי לוקחת, זו השעה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©