כשהגעת לחבק מיד ידעתי שעכשיו
יתמלא כל מה שריק שוב חשבתי שמוטב
לא להסגיר את הדמעות שבי נקוו כים סוער
לא להזכיר את הלילות שהיית כה חסר יש חידות בלתי פתורות אני בוחרת לא לשאול
הן טיפה אחת קטנה בתוך הנצח הגדול
יש מילים שנשכחו אני בוחרת לוותר
אם אקשיב לשכחה אולי יהיה לי קל יותר כשקשה לי לדמיין מיד עוצמת את עיניי
עד שהפחד יתרוקן ולא יחשיך עוד את ימיי שלא ישובו השקיעות המהולות בתוך בדידות
שלא ישובו הלילות בהם חיפשתי משמעות ואיך אני עכשיו מוצאת את הדרכים הנכונות
להאמין בכל מבט שזה יכול להשתנות כשתהיה כאן לצידי לאסוף מה שנשבר אשאר למרות הכל כי אתה מה שנשאר.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©