מזמורים לאסף
שבקשתי לשיר
ולפרוט על מנים ועוגב ועינבל. מזמורים לאסף,
לאסף הבהיר,
לצעיר בידידי שהכרתי בכלל. את אותם מזמורים
בקולי לא אשיר
וגם לא אנגן במינים ועוגב,
לאסף משוררות השדרות שבעיר,
והשמש לו כתם זהב. כשפרחו רקפות
באביב הצעיר,
צחקו כברכות בחורשה שתי עיניו. כשעבים רוחפות
שוב חזרו אל העיר,
לאסף אז בקשתי מזמור מן הסתיו. את אותם מזמורים. והיום הזה היבכיר
הצעיר בידידי
והלך אל שבילים רחוקים ושדות. אך ישוב עוד השיר,
והנער החי
עוד ישוב כשירת החמה בשדרות. את אותם מיזמורים.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©