בזוית השפתיים סיגריה כבויה
בשלוש לפנות בוקר נוהגת שתויה
בכורסא עמוקה מנומנמת מעט
בגרביים שונות ותפוח ביד
בגלויית תיירים ובסרט ישן
רוצה אותך בצבע ובשחור לבן. את כועסת מזמן,
לא אומרת על מה
וביני לבינך עדשת מצלמה
בעיניים שלך נח עלבון ילדותי אילם
מבט ארוך אליי - מצלם. מסתירה מאחורי משקפיים כהים
עייפות של לילות ועצבות של ימים
ושפתיים פקוחות כמו שולחות בלחישה
חיוך חצי מופקר אל תוך העדשה. את כועסת מזמן. מצלם, מתלהב
וכמו ילד קטן
ממציא אותך בצבע
ובשחור לבן. את כועסת מזמן.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©