הנה שוב האור בקצה המנהרה.
נסגרת דלת. נפתח חלון.
הנה חמה עולה מן הקרה.
ומחדרי הלב מוסט וילון. ואת שנית עולה אל הזירה.
נסחפת הלאה אל המחולות.
שוכחת את האופל, את הרע.
ובקרבך עולות הילות גדולות. סחף.
סחף.
בואי עם הסחף,
הינשאי בזרועותיו גבוה.
סחף.
סחף.
הוא איתך ביחד.
הוא בתוך חייך. בחוגת המעגל. הנה מתחדדים כול החושים:
כחול הוא האופק ואדום הוא האש.
נסערת,עוד תפלי אל הקרשים.
בוערת מן הלילה הרוגש. לפתע את גביש טהור, טהור.
צלולה כפלג וכמו אור שקופה.
ואין בך אף לא צל אחד שחור.
אל המחול את באה כמו סופה. סחף.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©